רש"י על תענית ט״ז א:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ט״ז ע״א:ט״ז רש"י על תענית ט״ז ע״ב:א׳ »

17 וּפִרְקוֹ נָאֶה, וּשְׁפַל בֶּרֶךְ, וּמְרוּצֶּה לָעָם, וְיֵשׁ לוֹ נְעִימָה, וְקוֹלוֹ עָרֵב, וּבָקִי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים, וְלִשְׁנוֹת בַּמִּדְרָשׁ בַּהֲלָכוֹת וּבָאַגָּדוֹת, וּבָקִי בְּכׇל הַבְּרָכוֹת כּוּלָּן. וִיהַבוּ בֵּיהּ רַבָּנַן עֵינַיְיהוּ בְּרַב יִצְחָק בַּר אַמֵּי.

פירוש רש"י על תענית ט״ז א:י״ז

17 ופרקו נאה – מפרש לקמן:

18 ושפל ברך – עניו:

19 ומרוצה לעם – נוח לבריות ומסכימין לתפלתו:

20 נעימה – בסומי קלא שמושך הלב:

21 ורגיל לקרות כו' – שיהו הפסוקים של תפלה סדורין בפיו:

« רש"י על תענית ט״ז ע״א:ט״ז רש"י על תענית ט״ז ע״ב:א׳ »